מנחם זילברמן נפטר בינואר 2014 ולקח איתו סודות רבים, על חייו האישיים, על רגעי התהילה והשפל, דעתו על המדינה ומה הביא אותו לעזוב אותה לטובת אנונימיות בקליפורניה. לאחר מותו התגלה בארכיון שלו הספר הזה, בו מנחם מספר על חייו מנקודת מבטו של מוישה.
במשך ארבעה עשורים מנחם היה לחלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית ועיצובה, הסטנדאפיסט הראשון בישראל ואבי תורת הנונסנס. הוא גם היה שחקן, תסריטאי, מוזיקאי, מפיק, במאי, קופירייטר, סקיפר ומדריך התיירים הכי מפורסם. היה שותף להצלחות הכי גדולות שהיו כאן: להקת הנח"ל, גבעת חלפון, שלאגר, כוורת, זהו זה, וגם כוכב הטלוויזיה הראשון בסדרה חדווה ושלומיק.
את היומן מצאה אביגייל, בתו של מנחם, שלקחה על עצמה את שימור ארכיון מפעל חייו, במטרה לאפשר לקהל גישה ליצירותיו. תודות למאות תומכים בפרויקט מימון המונים התאפשרה הפקתו והשלמתו של ספר זה, שכמו כל יצירותיו של מנחם, נכתב בהשראת ולמען הקהל הישראלי.
ספר מודפס
₪ 65
ספר דיגיטלי
₪ 35
״אני רוצה להיות בטוח, כותב משה, שברגע ההוא, עם רגל אחת בקבר, כשתעלה השאלה הבלתי נמנעת: קיבלת כך וכך שנים, לפחות נהנית? לא אתחיל לגמגם. לא יכול להיות שמטרת החיים היא לבנות איזו ערמת חול, וגם את איינשטיין ישכחו יום אחד. מטרת החיים היא ליהנות מהם. לא לתת למאורעות לחלוף על פניך, לא לתת להזדמנויות להתפספס, לא לבחור בדרך רעה שמובילה למשהו טוב, כמו לחיות חיים בזבל כדי לזכות בגן עדן אחרי המוות. הדרך חשובה לפחות כמו המטרה. נכון, אנשים נתנו את החיים שלהם כדי לבנות את הפירמידות, אבל האם אתה יכול לתת לי שם ומספר טלפון של אחד מהם?״
